החלטה בתיק בש"פ 5076/05

• 1.            בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים), להארכת מעצר שלישית מעבר לתשעה חודשים לתקופה של תשעים יום החל מיום 7.6.05.

• 2.            נגד המשיב הוגש כתב אישום בבית המשפט המחוזי, המייחס לו עבירות של רצח, חבלה בכוונה מחמירה, איומים, ירי באזור מגורים, גרם חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. כעולה מכתב האישום, המשיב ובני משפחתו קשרו קשר לפגוע בבני משפחה אחרת מכפר יאטה. במסגרת הקשר, נהג המשיב ביום 19.3.04 לעבר ביתו של אחד מבני המשפחה היריבה וירה מאקדחו כחמש או שש יריות לעבר הבית. המשיב והקושרים האחרים חזרו לבית המשיב, וכאשר הגיע למקום אחד מבני המשפחה היריבה המשיב סרב לאפשר לו לעבור. במקום פרצה במקום קטטה, במהלכה המשיב ירה לעבר רגלו של אותו אדם, וזה נפגע מרסיס אשר פגע בפניו. בעקבות הירי הגיעו למקום בני המשפחה היריבה. במקום פרצה קטטה. חלק מהקושרים יידו אבנים לעבר בני המשפחה היריבה והמשיב ואחרים ירו לעברם  ופצעו אדם נוסף ברגלו. למחרת היום, זרקו המשיב והאחרים אבנים לעבר מכונית המשפחה היריבה. אבן שנזרקה על ידי המשיב פגעה באחד מבני המשפחה היריבה וגרמה לו לשבר בראשו אשר חייב את אשפוזו. בהמשך, ירה המשיב לעבר ראשו של אחד מבני המשפחה היריבה באמצעות רובה שהיה ברשותו והרגו.

• 3.            בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים. המשיב הסכים למעצרו תוך שמירת זכותו לפנות בבקשה לשחררו במועד מאוחר יותר מבלי להצביע על שינוי נסיבות ובית המשפט המחוזי הורה על מעצרו עד לתום ההליכים. 

• 4.            במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים לא התקיימו ישיבות הוכחות בתיק. עם זאת, במהלך אותה תקופה קיים בית המשפט המחוזי דיונים בבקשתו של המשיב לביטול כתב האישום בטענה של היעדר סמכות וסיכון כפול.

• 5.            לאחר תום תשעת חודשי המעצר הראשונים הוגשה בקשה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים. ביום 9.3.05 השופט א' לוי קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרו של המשיב בשלושים ימים נוספים (בש"פ 2194/05). השופט לוי ציין בהחלטתו כי השיהוי בהכרעה בטענותיו המקדמיות של המשיב "לא נבע ממחדל של המשיב או של בית המשפט, והחטא כולו רובץ לפתחה של התביעה". יחד עם זאת, נקבע כי חרף הקושי שבניהול ההליך, טרם הגיעה השעה להורות על שחרור המשיב, זאת, נוכח מסוכנותו הרבה.

• 6.            ביום 30.3.05 התקיימה ישיבת ההוכחות הראשונה בתיק אליה התייצבו כל שמונת העדים שהם תושבי השטחים, אולם, בשל קוצר הזמן נשמעה עדותו של עד אחד בלבד תושב השטחים וכן עדותו של עד נוסף שאינו תושב השטחים. בית המשפט קבע ארבעה מועדי הוכחות נוספים לחודשים אפריל ומאי.

• 7.            המבקשת הגישה בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב ביום 5.4.05 השופט א' רובינשטיין קיבל את הבקשה בחלקה והאריך את מעצרו של המשיב בשישים ימים נוספים (בש"פ 3303/05). השופט רובינשטיין ציין בהחלטתו כי חרף השיהוי הרב בניהול ההליכים המוטל לפתחה של התביעה, וחלוף הזמן, אשר משנים את נקודת האיזון לטובת המשיב. הכף נוטה לכיוון מעצרו של המשיב, זאת, נוכח מסוכנותו של המשיב, החשש להימלטות והחשש משיבוש הליכי משפט. השופט רובינשטיין ציין בשולי החלטתו כי על התביעה להגיש בקשה לקביעת מועדי הוכחות נוספים ו"חזקה גם על בית המשפט קמא שיביא בחשבון את הנסיבות שבשלהן נתעכב הדיון וינסה למצוא ביומנו מועדים נוספים, אף כי אני ער בהחלט לעומסים".

• 8.            ביום 10.4.05 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בה נשמעו חמישה עדי תביעה. התביעה ביקשה להוסיף מועדים נוספים, אולם, בית המשפט קמא קבע כי בשל עומס עבודה רב לא ניתן להוסיף מועדים נוספים לפני יום 22.5.05.

• 9.            ביום 2.5.05 התקיימה ישיבת הוכחות נוספת בה העיד עד תביעה נוסף ועדותו נפסקה באמצעה של החקירה החוזרת מטעמי בית המשפט. עדותו של עד נוסף שהתייצב לדיון לא נשמעה. ביום 22.5.05 התקיימה ישיבת הוכחות אליה זומנו שלושה עדי תביעה נוספים, אולם, בפועל נשמעה עדותו של עד תביעה אחד בלבד. העד השני לא הגיע משום שלא קיבל אישור כניסה לישראל במועד, והעד השלישי לא הגיע, לטענת ב"כ המשיבה, מחמת "הפחדה". יצוין כי ישיבה נוספת שנקבעה ליום 18.5.05 נדחתה בשל תקלה ליום 14.6.04. בית המשפט קמא קבע מועד הוכחות נוסף ליום 29.6.05.

• 10.         בבקשה שלפני המדינה מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. המדינה מציינת בבקשתה כי נגד המשיב קיימות שלוש עילות מעצר שונות: מסוכנות; חשש מהימלטות; חשש משיבוש הליכים. בשלב זה, נותרה עדותם של שמונה עדי תביעה, בהם ארבעה תושבי שטחים, תושב ישראל אחד ושלושה שוטרים. לשם כך, קבועים שני מועדי הוכחות  והמדינה צופה כי במועדים אלה התיק יגיע כמעט לסיומו. 

• 11.         המשיב מתנגד לבקשה ומלין על התמשכות ההליכים. לטענתו, בשל התמשכות ההליכים הרבה אין יותר מקום להאריך את מעצרו. המשיב מדגיש כי העיכובים בתיק, גם אלו שאירעו לאחר תום תשעת החודשים, נעוצים במחדלי התביעה ואין חולק כי המשפט לא יסתיים בשתי ישיבות ההוכחות הבאות. המשיב מלין על כך כי בית המשפט קמא לא קבע מועדי נוספים חרף החלטת השופט רובינשטיין ומבקש לשחררו לחלופת מעצר.

• 12.         דין הבקשה להתקבל. אכן נקבע כי ככל שתקופת המעצר מתארכת, נקודת האיזון הראויה בין אינטרס הנאשם בשחרור, לבין אינטרס ההגנה על בטחון הציבור, עשויה להשתנות (ראה למשל: בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם).  אולם, במקרה שלפנינו, אינני סבור כי נקודת האיזון השתנתה באופן המצדיק את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. המעשים המיוחסים למשיב, אשר בשלב זה ההנחה היא כי קיימות ראיות לכאורה להוכחתם, הנם חמורים ביותר ומעידים על מסוכנותו הרבה של המשיב שלא ניתן להפיגה בחלופת מעצר גם כיום. בנוסף, קיים חשש כבד לשיבוש הליכי משפט. לענין זה יצוין כי אחד מעדי התביעה אשר העיד ביום 30.3.05 טען בעדותו כי המשיב התקשר אליו מבית המעצר ואמר לו כי אם יבוא להעיד הוא "ישלח אלי אנשים יעשו אותי חתיכות". לטענת המאשימה, עד תביעה נוסף, מפחד גם הוא להעיד בשל איומי המשיב. עילת מעצר נוספת הנה חשש כבד מהימלטות מאימת הדין. עילה זו, אשר מובנית בעבירת הרצח, קיימת בעניינו ביתר שאת, שכן כיום, המשיב אינו תושב ישראל. מקום בו עילות המעצר הנן כה חזקות, גם לאחר חלוף הזמן ושינוי נקודת האיזון, יש ליתן להן "משקל מכריע" באיזון בין הזכות לחירות לבין בטחון הציבור (השווה: בש"פ 12047/04 מדינת ישראל נ' בן ישי (לא פורסם).

• 13.         התמשכות ההליכים בתיק, כפי שאף מודה המבקשת, אינה משביעת רצון. עם זאת, בתשעים הימים האחרונים התקיימו ארבע ישיבות הוכחות ובהן נשמעה עדותם של תשעה עדי תביעה ובעקבות החלטתו של השופט רובינשטיין נקבע מועד הוכחות נוסף ביום 29.6.05. בנסיבות אלו, ראוי שבית המשפט המחוזי ייעשה מאמץ ויקבע, ככל שיומנו יאפשר זאת, מועדי הוכחות נוספים במספר מספיק, אשר יאפשרו לסיים את שמיעת הראיות בתוך תקופה סבירה.

• 14.         התוצאה היא שאני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב לתקופה של תשעים ימים החל ביום 7.6.05, או עד למתן פסק-דין בעניינו, הכל לפי המוקדם.  

           ניתנה היום, י"ט בסיון תשס"ה (26.6.2005).

                                                                                      ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   ש.י. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: